contact
mask
איך בוחרים מערכת סולארית לגג?

איך בוחרים מערכת סולארית לגג?

פאנלים סולארים | לניר אנרגיה

בואו לייצר הכנסה פאסיבית יציבה מחשמל נקי וירוק במינימום מאמץ, באמצעות הקמת מערכת סולארית על גג ביתכם. כיום זוהי ההשקעה המשתלמת ביותר בשוק- המאפשרת להגיע לתשואות דו ספרתיות על ההשקעה.

המערכת הסולארית מתאימה לגגות של בתים פרטיים מ- 70 מ”ר גג ומעלה. את המערכת ניתן להתקין על מגוון רחב של גגות- בטון, רעפים, אסכורית, פרגולות ועוד.

כמה כסף נקבל על כל קוט”ש שנייצר?

באוגוסט 2018 רשות החשמל הכריזה על מכסה תעריפית. כלומר, על כל קוט”ש שהמערכת תייצר ותזרים לחברת חשמל, בעל המערכת יקבל 48 אגורות. זהו תעריף מאוד גבוה. למערכת של 20 קילו וואט מותקן יוצא סדר גודל של 16 אלף ₪ בשנה.

בשונה מכך, במערכות שאינן ביתיות (מעל 15 ac) התעריף הוא מדורג. כלומר, עבור ה 15 ac הראשונים תקבלו 48 אגורות לקוט”ש ועל היתר (עד 100 ac) תקבלו 41 אגורות לקוט”ש.
לדוגמא: במערכת של 33 ac נחשב את התעריף כך: 48 אגורות עבור 15 ac ועוד 41 אגורות עבור 18 ac הנותרים. סה”כ 44.18 אגורות לקוט”ש.

מה נדרש על מנת להקים מערכת סולארית?

  • גג פנוי
  • גודל חיבור חשמל מתאים
  • אסדרה מתאימה

גג פנוי שאפשר להציב עליו פאנלים סולאריים

  1. ככל שיש יותר מקום פנוי על הגג ניתן להקים מערכת גדולה יותר וכך להגדיל את הרווח מהמערכת.
  2. ככל שהמערכת גדולה יותר, המערכת פר קילו וואט מותקן תעלה פחות. כך למשל מערכת של 8 קילו וואט מותקן תעלה 5000 ₪ לעומת מערכת של 20 קילו וואט מותקן תעלה 4500 ₪  בלבד.
  3. עם התקדמות הטכנולוגיה הפאנלים הסולאריים הופכים לבעלי נצילות גבוהה יותר, דבר המאפשר הקמת מערכת גדולה יותר באותו תא שטח. הפאנלים האיכותיים היום הם בהספק של 450 וואט מותקן לפאנל. מה שמאפשר להקים קילו וואט מותקן אחד על כל 7.5 מ”ר של גג ריק.
  4. בבתים פרטיים הגגות לעיתים מורכבים יותר וניתן לשים פחות פאנלים מכיוון שהגג בנוי בצורה שלא מאפשרת ניצול מקסימלי של השטח. לעיתים ישנן מערכות שונות של מיזוג אוויר, חימום ודודי שמש שמצמצמים את שטח הגג הפנוי.

דרישות שטח ומבנה גג

תיאורטית, ניתן להפעיל מערכת סולארית על כל גודל של גג פנוי.
עם זאת, חיסכון משמעותי משמעותי מתחיל מגודל גג של כ70 מטר רבוע ומעלה.
יש מספר מאפיינים שחשוב להתייחס אליהם בבחירת הפריסה המדויקת של המערכת על גג הנכס שלכם:

מצד אחד: צריכה לאפשר חשיפה מרבית לקרינה ישירה של שמש, אך מצד שני: צריכה גם לספק הגנה על המערכת מפני פגעי מזג אוויר.
במהלך ההתקנה תחושב הזווית המיטבית להתקנת הלוחות ומיקומם כך שהמערכת תקבל מקסימום חשיפה לשמש וגם תהיה מוגנת מפני מזג האוויר. עדיפות תינתן להתקנת לוחות סולאריים לכיוון דרום, בו הקרינה חזקה יותר ויעילות המערכת גבוהה יותר. למרות שקיימת כיום טכנולוגיה של לוחות מסתובבים שעוקבים אחר תנועת השמש בשמיים באמצעות חיישנים, הבלאי המוגבר שלהם הופך אותם לבלתי-כדאיים לרוב הלקוחות. לכן, אנחנו מתקינים לוחות נייחים בזווית קבועה.

גודל חיבור חשמל מתאים

לכל בית בישראל קיים חיבור חשמל שמספקת לו חברת חשמל. ארון החשמל הראשי בבית מחובר אל חברת חשמל באמצעות כבלים בעובי חתך מסויים.  כאשר יש כבל אחד שמגיע אלינו, החיבור נקרא חד פאזי. ברוב הבתים, במיוחד בבתים החדשים, מותקן חיבור מסוג תלת פאזי- כלומר, 3 כבלים מגיעים מחברת החשמל אלינו הביתה.

ככל שעובי החתך של הכבלים גדול יותר כך ניתן להעביר יותר חשמל מחברת החשמל אלינו וכן מהמערכת הסולארית, המחוברת למונה שלנו בחזרה לחברת החשמל.

על מנת להזרים את כל החשמל שהמערכת מייצרת נדרש גודל חיבור מינימלי. לבתים פרטיים אפשר להסתפק בגודל חיבור של 25X3. כלומר: חיבור תלת פאזי בו כל אחד מהכבלים הוא בעל חתך של 25. למעשה, גודל חיבור כזה מאפשר להזרים 17 קוט”ש מהמערכת הסולארית לחברת החשמל.

אסדרה מתאימה

על מנת לעודד אנשים פרטיים להקים מערכות סולאריות, המדינה, באמצעות רשות החשמל מפרסמת מעת לעת מכסות שונות לחיבור מערכות סולאריות לרשת. בעבר המכסות היו בתעריף גבוה של שני שקלים לכל קוט”ש. עם הזמן העלות של המערכת ירדה דרסטית וכן המוטיבציה של המדינה לעודד את התושבים להקים מערכות סולאריות ירדה- כלומר אנשים הקימו מערכות גם בתעריפים נמוכים יותר, ולכן התעריפים ממשיכים לרדת כל הזמן. כרגע התעריף לבתים פרטיים המקימים מערכת של עד 15 קילו וואט מותקן (AC) הוא של 48 אגורות לקוט”ש. בתים גדולים יותר שירצו להקים מערכת של עמל 15 קילו וואט מותקן (AC) יזכו ל45 אגורות לקוט”ש.

ההרשמה לאסדרה נעשית על פי רוב באמצעות החברה המתקינה את המערכת.

איך המערכת הסולארית שלנו מתחברת לחברת חשמל?

הפאנלים הסולאריים מחוברים זה לזה בכבלים. החשמל שמיוצר בהם הוא חשמל ישר – DC והוא מועבר למהפך (ממיר או אינוורטר) שהופך את הזרם מזרם ישר לזרם חליפין (AC) ומזרים אותו לשעון החשמל הראשי בבית, משם הוא מוזרם לרשת הארצית של חברת חשמל.

שימו לב- המערכת הסולארית מחוברת לשעון בבית שלכם. מה יקרה אם אתם צורכים חשמל כאשר החשמל מוזרם לשעון שלכם? נכון מאוד- אתם תצרכו אותו לפני שהוא יספיק להיות מוזרם לחברת חשמל. במקרה זה למרות שיצרתם נניח 1000 קוט”ש, מכיוון שהבית צרך בעת הייצור 700 קוט”ש יוצא שהזרמתם לחברת החשמל זה רק 300 קוט”ש. למעשה אין בכך שום בעיה, במקום לצרוך את החשמל מחברת החשמל ולשלם להם את עלות החשמל כולל מע”מ, ייצרתם את החשמל שלכם וצרכתם אותו מבלי לשלם לאף אחד ומבלי שנוצרה עסקה המחייבת אתכם במע”מ. חסכון משני הצדדים.

האם אני מחוייב לצרוך את החשמל שהמערכת שלי ייצרה? מה אם אני מעוניין לקבל תשלום על כל מה שייצרתי ולשלם לחברת חשמל על מה שצרכתי מהמערכת ישירות?

בפועל כאשר המערכת מייצרת חשמל והבית צורך חשמל בו זמנית, החשמל שנצרך יהיה מהמערכת ולא מחברת חשמל אך עדיין ניתן לבקש שחברת חשמל תשלם על כל מה שהמערכת ייצרה ללא קשר לצריכה.

איך זה קורה? בעזרת מונה ייצור ושיטת התחשבנות.

נשמע מסובך?  ממש לא!

מונה ייצור

בעת ההרשמה לאסדרה אנו נדרשים לבחור האם אנו מעוניינים במונה ייצור או שאנו לא מעוניינים בו.

מונה ייצור הוא מונה שסופר את כל החשמל שמיוצר במערכת ומוזרם דרכו. כאשר אנו בוחרים שיותקן מונה ייצור (תוספת של כמה מאות שקלים), בשעת חיבור המערכת הסופי לחברת החשמל, נציגי חברת החשמל מתקינים  את מונה הייצור אחרי הממיר ולפני מונה החשמל בבית. כך לפני שהבית “מספיק” להשתמש בחשמל שהמערכת מייצרת המונה סופר אותו כך חברת חשמל יכולה לדעת כמה חשמל המערכת ייצרה.

אך עדיין, למה שחברת חשמל תשלם על כל מה שהמערכת ייצרה אם חלק ממנו (700 בדוגמה שלנו) לא הוזרם אליה?

פה נכנסת שיטת ההתחשבנות.

ישנן שתי שיטות להתחשבנות מול חברת חשמל: לפי ייצור ולפי הזרמה.

התחשבנות לפי ייצור-

בשיטה זו חברת חשמל תשלם לכם את התעריף של המכסה על כל מה שיוצר במערכת (לענייננו – 48 אגורות לקוט”ש) ותגבה מכם את התעריף הרגיל על החשמל שצרכתם ישירות מהמערכת.

איך זה קורה? חברת חשמל מתקינה את מונה הייצור וקוראת כמה המערכת ייצרה. עכשיו היא הולכת למונה הביתי והופכת אותו למונה דו כיווני – כלומר מונה שסופר כמה חשמל צרכתם ישירות מחברת חשמל וכמה חשמל הזרמתם לחברת חשמל. חברת חשמל מחשבת את ההפרש בין מה שייצרתם (1000 קוט”ש) לבין מה הזרמתם לרשת החשמל (300 קוט”ש) ואת ההפרש (700 קוט”ש) היא מוסיפה לחשבון הצריכה.

איך חברת חשמל קובעת כמה תשלמו לה? היא קוראת את מונה הצריכה הדו כיווני שאומר כמה חשמל צרכתם ישירות מחברת חשמל ומוסיפה למספר זה את החשמל שצרכתם ישירות מהמערכת (ועליו היא שילמה לכם כאילו הזרמתם אליה)

בשביל שיטת התחשבנות לפי ייצור נדרשת התקנה של מונה ייצור.

לטפסים עבור אסדרת מונה יצור

התחשבנות לפי הזרמה– בשיטה זו לא נדרשת התקנה של מונה ייצור מכיוון שהחשמל שנצרך ישירות מהמערכת לא משולם לכם- אתם פשוט חוסכים אותו בכך שאתם לא משלמים עליו לחברת חשמל. חברת חשמל קוראת רק את המונה הראשי של הבית (שהופך לדו כיווני), מחייבת אתכם על מה שנצרך במונה זה, ומשלמת לכם על מה שהוזרם לרשת החשמל.

איך מקבלים את הכסף בפועל?

חברת החשמל קוראת מידי חודשיים (בדרך כלל) את מונה הצריכה שלכם ומוציאה לכם חשבון חשמל כמה ימים אחר כך. כאשר חברת החשמל תבוא לקרוא כמה צרכתם, היא תקרא גם כמה הזרמתם לחברת חשמל ואם יש מונה ייצור- גם כמה יצרתם.

כאשר אנו חותמים על חוזה בחברת חשמל אנו בוחרים איזה סוג ספק אנו רוצים להיות: הסוג הפשוט ביותר של ספק הוא יחיד שלא מנהל ספרי הנהלת חשבונות. החוק מאפשר, כחלק מההקלות על יצרנים סולאריים שלא לפתוח כלל עוסק פטור/מורשה על מנת לקבל את הכסף מחברת חשמל. במקרה כזה חברת החשמל תרשום כמה כסף היא חייבת לך (לפי שיטות ההתחשבנות השונות). נניח שבחרת התחשבנות לפי ייצור וייצרת 1000 קוט”ש ששווים 480 ₪ (1000 כפול 48 אגורות) חברת החשמל תקזז לך את הסכום מחשבון החשמל שלך ואם יש עודף היא תשלם לך את היתרה בצ’ק בדואר. לדוגמה אם חשבון החשמל עומד על 300 ₪ אז מתוך ה480 ₪ שחברת החשמל חייבת לך, היא תקזז 300 ₪ ואת השאר- 180 ₪  היא תעביר לך בצ’ק. לחילופין, אם יש לך הוראת קבע שממנה יורד תשלום הצריכה לחברת חשמל – יזכו אותך ישירות לחשבון ההו”ק ביתרה.

אפשרות נוספת היא להירשם באמצעות עוסק מורשה/פטור או חברה בע”מ. בדרך זו יחד עם חשבון החשמל שלכם תגיע בכל פעם המלצת חשבון המפרטת כמה כסף מגיע לכם. אתם תפיקו חשבונית (או קבלה בעוסק פטור) על הסכום המופיע בהמלצת החשבון תעבירו את החשבונית לחברת חשמל, ותקבלו את הכסף 60 יום מאז קבלת החשבונית ישירות לחשבון הבנק אותו רשמתם כשנרשמתם כספק בחברת חשמל.

כיום ניתן לקבל את המלצות החשבון ולהעביר אותן ישירות לחברת חשמל במערכת דיגיטלית של חברת ניפנדו מה שמקל על ההתחשבנות מאוד.

העמסה ולמה לפעמים כדאי להעמיס? 

חברת החשמל יודעת לקבל רק חשמל מסוג AC. כשאנו אומרים שגודל המערכת הוא 15 קילו וואט AC הכוונה היא שבכל שעה ניתן להזרים 15 קוט”ש לחברת חשמל. מה יקרה אם נייצר ונזרים יותר ויותר? הממיר לא יאפשר לחשמל מעבר להספק הנקוב בו- 15 קילו וואט, לעבור והוא “יזרוק” את החשמל המיותר.  למרות זאת כשמתכננים את המערכת מעמיסים בין 10-50 אחוז כך שהספק הפאנלים (ה- DC) גבוה מהספק הAC. מדוע? מכיוון שרק כאשר כל התנאים אופטימליים הפאנל יכול לייצר את מלוא ההספק הנקוב שלו- בשאר הזמן הפאנל לא מגיע למקסימום היכולת שלו ואם נתקין מערכת שבה צד הDC שווה לצד הAC רוב הזמן המערכת לא תגיע להזרמה מלאה מקצועית שתדע לתכנן ולנצל את המערכת שלכם להגיע לתפוקות שיא שיגרמו לכם להרוויח יותר.

אם כל זה נשמע לכם מורכב אתם מוזמנים להתייעץ עם המומחים שלנו שישמחו לעזור לכם.

שתפו עם חברים
מעוניינים במידע נוסף? צרו עמנו קשר
054-6657225
הבאר 1, קרית מלאכי
א’-ה’ 08:30-17:00
או מלאו פרטים
דילוג לתוכן